<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף מט.</h2>
מה שהזכירו חז"ל מן הצופין ולפנים וכו', מסתברא שהוא מהמקום שיכול אדם לראות ירושלם, שהרי מאשר ירושלם הרים סביב לה אינה נראית מרחוק מאי זה צד שתבא אליה יותר מכחצי שעה, והמקום אשר תראהו משם הוא הנקרא צופים. וזהו שאמרו במגלת קינות (איכה רבה ספ"ה) פעם אחת היו עולין לירושלם וכיון שהגיעו לצופים קרעו את בגדיהם.
<h2>דף צא.</h2>
מסכת מנחות פרק שתי הלחם (צ"ה ב') רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פגי. ובפרק התודה (שם פ"ז מ"ג) פי' הר"ם ז"ל והנכון אצלי שבית פגי היה מקום שאופין המנחות, ולכן קורין אותו בית פגי מגזרת פת בג המלך (דניאל א' ח'), והיה קרוב להר הבית והוא חוץ ממנו בלי ספק. ויש תמה על זה שהרי כל המנחות אפייתן בפנים אפילו שתי הלחם, וכדאמרינן (שם צ"ה ב') אחד שתי הלחם ואחד לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחין את השבת, רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים. וגם כי חזר ז"ל (שם פי"א מ"ב) הנה, ואמר וכבר בארנו שבית פגי בית מחוץ לעזרה היה מוכן לבישול המנחות כפי הנראה, הרי שהרב ז"ל משים בית פגי פעם חוץ להר הבית פעם חוץ לעזרה אלא שהוא בהר הבית. כתב רש"י ז"ל (מנחות ס"ג א' ד"ה כשרות) בית פגי חוץ לעזרה חומה אחת וכן שמה. לישנא אחרינא מגדל שהיה בחומה ובולטות הדפנות חוץ לחומה כמין פגי תאנה ועד חוץ לחומה עד מקום הבליטה היו כשרות. סתם עזרה גדרנוה למעלה. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כרבי שמעון. וה"ב הערוך ז"ל (ערך פאגי) פירש בית פגי, שם מקום חוץ לירושלם. מסכת פסחים פרק האשה (צ"א א') אבל לחומת בית פגי שוחטין עליו בפני עצמו.
<h2>דף צד.</h2>
וכן הסכימו חכמי הכוכבים עם חכמי האמת רבותינו ע"ה שאמרו (פסחים צ"ד א') שיתא אלפי פרסי הוי עלמא. ואחרים אמרו כפול ש"ס שהם חלקי הגלגל על ס"ו שהם מילין של מעלה אחת ועוד, ויהיה העולה מן הכפל כ"ג אלפים וז' מאות וס', ועם ועוד יעלה אל כ"ד אלף מיל, חלק כ"ד על ד' שהם מילין לפרסה אחת והוו שיתא אלפי פרסי. פרק מי שהיה טמא (שם) סוגיא דחד יומא עשרה פרסי.
